כ''כ כואב

אם הייתי מצליחה פעם אחת באמת לפרוק את הכל

אולי היה לי קל יותר עם הכאב

אבל מה לעשות שלפעמים הוא מאיים להשאר תקוע בגרון

הוא מכאיב....

כן אני מדברת עליו - הכאב

והכל מתערבב בין רגעים של טוב ורע אפל ומואר

החיים מאיימים על הכל אבל הכאב גובר

אני מנסה לקום להתגבר

בלי לדעת למה כ''כ כואב

אם הייתה לי אפשרות

פשוט הייתי קמה ועושה את זה

וכ''כ קשה לי להבין מה אני בעצמי רוצה

איפה אני עומדת עכשיו

ואיפה בעצם אני רוצה לעמוד

אולי אני נאבדת וטובעת בתוך עצמי

ואולי אנשים פשוט לא שמים לב - ומטביעים אותי בתוך החיים שלהם

אבל אם יש משהו שבאמת למדתי -

זה שבן אדם נופל אך ורק בזכות עצמו וכמו שהוא נופל בזכות עצמו הוא קם בזכות עצמו

אז אולי כואב לי בזכות עצמי

ויום אחד גם לא יכאב לי בזכות עצמי.

 

 

כתבתי את זה באמת באחד הרגעים הכי קשים שלי ...

תודה :) ,

ובאמת כל אחד שנופל וקם זה רק בזכות עצמו.

האנשים מסביב הם רק תפאורה שעושים לפעמים יותר טוב או פחות טוב .

אבל הבן אדם עצמו הוא זה שיכול להרים את עצמו.

את כותבת ממש יפה..והמילים שלך בהחלט נכונות..לפחות מבחינתי..