אם ידעת, שהכאב נשאר.
אילו ידעת על קיומו בכלל.
ועל המבט שמכאיב כל כך.
איך העיניים שלך מדברות בשמם,
איך הידיים שלך ידעו ללטף אז.
ולעצור את קור גופי בחום גופך.
אתה מתקרב ומלטף את פני, ואינך יודע שלכך חיכיתי
שלדעת איך זה מרגיש להגשים את מה שחלמתי.
אתה מחבק אותי בזרועותיך, ואינך יודע שלכך חיכיתי
לדעת איך זה להרדם ולהתעורר בזרועות אהוב
אתה מנשק את שפתיי, ואינך יודע שלכך חיכיתי,
לטעום את שפתייך, ולשמוע את קולך.
אתה מתקרב ומלטף שערי, ואינך יודע שלזה חיכיתי
שללטף שערך הכה רך ויפה.
אינך יודע שכל מה שאיתך עברתי בשבילי היה חלום
היה כתפילה של כל בוקר וליל
שה' ישמע אותי ויגשים לי אותך,
אף ללילה אחד. וכן זה קרה אך אילו ידעתי שתשאיר לי טעם של עוד.
הייתי חוזרת בי חוזרת אחור אחור
כי הכאב שאחרי הוא כאב גדול מלפני.
מלפני שבך נגעתי מלפני שאותך נשקתי
וזה כואב כי כבר אין למה לצפות, מקודם היה למה אך עכשיו
הכל שקט נראה דומם ואווירה כבדה
האחיזה שלך בי כבר נעלמה
והאחיזה שלי בתמונתך עוד על הקיר שלי תלויה.
:/
שלך באהבה
