אבדת אותי...

רומיאו ויוליה בכו מלמעלה שגנבנו להם את ההצגה כי היינו כל נאהבים שהקירות מסביבנו היו בוכים כשנרדמתי עליך.לא היינו הרבה זמן ביחד אבל אמרת שלא הרגשת ככה אף פעם ושאתה רוצה את זה לכל החיים. ברגע שראיתי אותך לקח לי פחות משנייה אחת והתאהבתי בך...היינו כל כך יפים העיניים השחורות שלך היו כמו אגם בלילה לטבוע בו ואף אחד לא הציל אותי ממך...נשמנו אחד את השנייה והתענגנו מאהבה...כשנרדמתי עליך לא רציתי לקום יותר...כשנשקתי אותך בכיתי וכשחבקת אותי רעדתי...אהבת אותי הכי בעולם עד אותו לילה שהרגת אותי כשבאת להפרד...נגמרתי השתגעתי ובכיתי כשאמרת שזה יותר מידי בשבילך עכשיו ואתה לא יכול יותר ואני לא הפסקתי לבכות עליך כל לילה...ואז הפכתי לבובה שלך בחנות צעצועים לא היית מוצא בובה יותר יפה וטובה ממני שמסתפקת בך רק כשאתה רוצה כשאתה חייב לחוות אותי כדי לגרום לי עדיין להשאר אבל אהבתי אותך והיה לי אכפת אז נשארתי וגם לא יכלתי ללכת אבל אז התחרפנתי התחלתי לשלוח לך המון הודעות כל לילה ולהתקשר כל הזמן  ונאבדתי אין לי מושג היכן בכלל כי חליתי.נהייתי חולה ממך לגמרי...קראתי את המחלה על שמך ואף אחד לא יכל לעזור לי...התמכרתי אליך קשות והיית כמו סם שאני לא יכולה להגמל ממנו...עברה לה שנה וחצי והמשכנו בקשר הלא מחייב הזה אבל זה היה בסדר כי ידעתי בתוכי שאהובי יחזור אליי כמו אז...ולא הפסקתי לבכות...ושנאתי אותך ואהבתי אותך ושנאתי ואהבתי ולא הפסקתי לאהוב אותך...התעלפתי הייתי חולה ולא בכל יום לבשתי לבן אבל באותו לילה שהייתי זקוקה לזריקת הרגעה קראת למשטרה שלקחה אותי לתל השומר ומשם בחזרה לתחנה ועל זה אני רק רוצה שתבין שאני לא אסלח לך על כך בחיים.

בחור יפה שהיה פעם שלי - אבדת אותי...

הייתי שלך עד היום עד שראיתי את הסרט מבצע יונתן שריגש אותי כל כך ונזכרתי שאתה בכלל לא שירתת בצבא.

נלחמתי עליך כמו שהם נלחמו וכמו שהצבא המרגש שלנו נלחם כל פעם לשמור עלינו...

אבל כאן זה נגמר...

"הבובה" שלך...

 

 

את כותבת ממש מהמם....ממש מרגש...

רק לא הבנתי דבר אחד,על איזו זריקת הרגעה את מדברת?