המכתב האחרון...אבל בכל זאת לא מצליחה לשכוח..!!

זה המכתב האחרון,

די..!! אני חייבת לשכוח אותך רון..!

 

ישבתי לבד ונזכרתי בימים,
איך היינו אוהבים כמו שתי ילדים קטנים.
עלה לי פליישבק על העבר,
הכל כל כך מוזר לי, איך פתאום הכל נגמר...?!
המילים, החיבוקים, הליטופים והנשיקות,
הכל פתאום חסר לי..נשארו רק זיכרונות..
אבל אתה יודע?! נשאר בי משהו..
המילים?! - שמורות בליבי איפשהו..
החיבוקים?! - תמיד כשקר אני נזכרת בחיבוקך החם,
מחבק את גופי ומחמם את ליבי התם..
הנשיקות?! - לעלום לא ימחקו,
על שפתיי תמיד ארגיש את שפתייך.
גם אם יגידו "משוגעת" ועליי יצחקו..!!
הליטופים?! - אך איך אוכל לשכוח?!
הכל היה נראה כל כך אמיתי,
כשאמרת אוהב וחיבקת אותי..
כן..אני זוכרת...
היית מלטף את ראשי,
אומר לי "רק אותך אני אוהב" ומנשק אותי..
לעולם לא אשכח את העבר שלי איתך,
ואולי בגלל זה קשה לי לשכוח אותך.

אך אצטרך להשלים עם העובדה שהכל נגמר,
שאהבה הזאת לא תחזור לעולם...גם אם ליבי נשבר...!!
אוהבת אותך ואוהב לעולמים,
אבל אצטרך להמשיך הלאה - להמשיך בחיים.!!!
אהבתך אליי כבר מזמן לא קיימת,
ולכן לשכוח אותך אני חייבת..!
אוהב אותך כמו אח..אוהב אותך כמו כל ידיד,
ואני?!
אני ימשיך הלאה...אל המחר..אל העתיד...!!!