אני לא יודעת

אני לא יודעת למי לרשום את זה בדיוק מפני שהאהבה שלי הלכה ממני ממזמן ואף אחד עדיין לא יודע..התבגרתי,התגברתי אבל מעולם לא שכחתי ויודעת שלא אשכח אבל מה לעשות ככה זה..אומרים שאהבה זה הדבר הכי נפלא מעניין שאף פעם לא הרגשתי כך...אבל  לא נורא אני מאושרת ככה כולם אומרים "איך זה תמיד יש לך חיוך על הפנים"? הם לא מבינים שלי יותר קל לשמור הכל בפנים..ככה זה אצלי אני "החייכנית" כולם חושבים שטוב לי שאני אחת שלא באמת מתאהבת, שואלים אותי "אי פעם בכית?.." ואני עניתי "ממש במקרים שקרה משהו רע"..בשבילי רע זה שלא ענית לי לטלפון כל לילה ,בשבילי רע זה כשחברות שלך ענו לי במקומך,בשבילי רע כשנגעת לי בלב ושברת אותו לרסיסים וכל לילה אני מוציאה את הדמעות מהעיניים ויודע למה? כדי שלמחרת בבוקר אחזור להיות הילדה החייכנית קצת מצחיק לא..? ל=א

ומצידי לך תזדיין לך לידידה שלך עדי או שירן או כל אלה שכשהתקשרתי אליך חשבת זה הן ותהנו לכם יחד כי עכשיו יותר טוב לי ויודע למה?!

כי אני יודעת שאני יכולה להשיג יותר טוב ממך...

עם כל זה שזהו החלטת שאת ממשיכה...מרגישים עלייך שממש לא המשכת ואת עדיין אוהבת אותו ורוצה אותו תנסי להציל את האבה הזאת כך גם אני עשיתי ועכשיו אני הכי מאושרת בעולם אל תפספסי את זה אהבה זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך...מניסיון