הילדה העצובה שבתוכי ...

אי שם בין כולם ...
בין כל הרעש והבלגן ...
אי שם ...
נמצאת ילדה ...
שנאבדת ,
בין כל כך הרבה מחשבות..
נלחמת ,
בתוך עולם של הבעות ..
עם לב ,
לב ענק ונשמה .
מסתכלת ,
מנסה להבין ..
למה תמיד הטובים
הם אלה שנופלים..
ונופלת וקמה..
נשברת ומתחזקת..
ואם הזמן לומדת..
מבינה ,
את נסתרי החיים..
מתבגרת...
אך עדיין ,
לא הצליחה
לחבר ,
את רסיסי הלב ..
למחות את הכאב
ותמיד בין כולם
היא שם ,
חושבת ..
מה לעשות?
באיזו דרך ללכת ...
האם יש טעם להשאר
בעולם הזה?
הרי בעייני כולם ,
את רק טיפת מים
מבין ים סוער..
ובלב עמוק בפנים
אולי יש תקווה קטנה
שיום אחד ה',
יביא לה אהבה
מלאך,
בדמות אדם
שחזיר לה את הטעם
יעורר את הרגש מחדש .
ירפא את הכל ...
ושקשה לה ,
וכואב ושורף...
שכבר עולות בדמעות
לגרון ...
היא מסתכלת למעלה
ונושאת תפילה..
ומבקשת רק כוח..
כוח , להמשיך להתגבר
ושבעיניה הדמעות
נזכרת בחלום המתוק
שמבקשת מה' יום יום
מלאך - בדמות אדם שיחזיר
לה את הטעם לחיים ,
אך שוב עולה אותו
המחשבה -
את רק טיפה
מבין ים סוער..
ולמה מגיע לי ?
ולא לאחר?
אי שם ...
נמצאת ילדה..
מחייכת תמיד
אך עמוק בליבה
מסתתר הסוד הגדול
החלום לאושר מתוק ..
ובנתיים...
נושאת תפילה ...........

באהבה ,
הילדה העצובה שבתוכי .

מכתב יפה מאמי

תמשיכי לכתוב ומי יתן ויום יבוא  ותמצאי מלאך בדמות אדם

אוהבת שלי