מאוהבת ומאוכזבת

שוב לבד...עם מחשבות...עם לילה קריר....אתה חסר לי פשוט חסר לי...לא מצליחה לשכוח אותך...במיוחד החודש הזה מזכיר לי אותך...זה החודש שהתאהבנו...יותר נכון אני שהתאהבתי בך כי לא נראה לי שאי פעם אהבת אותי..למרות שתמיד אמרת שאוהב אפילו שניפרדנו...אבל לא אהבת מספיק כי וותרת עליי בקלות...בגלל הלחץ שלא הצלחת לעמוד על זה...החיים נהיו כבדים עלייך ואני רציתי להיות שם לידך כדי לתמוך בך ולעזור לך....אבל לא...ברחת...בחרת להיות לבד עם עצמך...ניסיתי להבין אותך אבל לא הצלחתי כי הרי שאנו אוהבים רוצים את אהובים שלנו לידינו לא שדוחפים אותם הצידה וזורקים לעזעזל...כן כן כן...זה מה שעשית...אולי אני טועה אבל ככה אני לפחות מרגישה.....כי אני יודעת ב 1000000% שאף בלןרה לא תאהב אותך כמוני...ואני בטוחה שגם אתה יודע את זה...אבל תזכור אין דרך חזרה...אני מנסה להמשיך עם החיים שלי......מנסה ואני אצליח...כי לא אפול בגלל אחד כמוך....למרות שאתה הכל בשבילי ...עדיין...אבל זה יעבור אני מבטיחה...רק חבל על הקשר המושלם שהיה לנו...ושעם קצת עזרה יכולנו עכשיו להיות ביחד...כמו שאומרים הכל לטובה ומקווה שזה באמת ככה יהיה...כי שנינו יודעים שהמעגל בינינו לא סגור אבל זה יסגר לבד...כי אני לא אעשה שום צד אלייך...ואתה עם האגו שלך בטוח שלא...אבל לפעם הבא אולי תלמד מזה שלא מאבדים אנשים חשובים בקלות...בגלל איזהשהו חולשה...או שלא מצליחים לעמוד מול העולם...רק מקווה בשבילך שבאמת תחשוב על החיים בצורה אחרת ותתן ללב שלך להפתח לאנשים כי ככה תרגיש מה זה ךהיות מאוהב ואהוב ואולי גם אם הזמן תבין למה אני כך כך פגועה ממך ומאוכזבת....פה מסיימת את המכתב שלי אלייך..בהצלחה בחיים ושמור על החיוך היפה שלך שכל כך מתגעגעת אליו....ושולחת לך נשיקה שהיתה שמורה אצלי כי לא היתה לי כבר אפשרות להביא לך בעצמי...

                                                   מאוכזבת ממך....:(