לא איכפת לי

אני הולכת להישמע פלצנית, אבל לא איכפת לי.
לפעמים פלצנית זה טוב, נראה לי ....

אהבה ראשונה היא אהבה שלא שוכחים. לא, זו לא עוד קלישאה.
אני חיה את האהבה הראשונה שלי. אני לא מוציאה אותו מהראש.
קוראים לו מיכאל. הוא מדהים.
אני אוהבת אותו אהבה עיוורת, וזה בכלל לא הדדי, אבל לא איכפת לי.
אני מוכנה לתת את החיים שלי בשבילו, וגם זה לא איכפת לי.
אתם בטח שואלים למה זה לא איכפת לי..
התשובה היא בגלל שטוב לי.
טוב לי לראות אותו, וטוב לי לשמוע אותו, טוב לי לחשוב עליו וטוב לי לדעת שטוב לו - גם אם הוא עם מישהי אחרת.

ויש עוד מישהו. האמתי שיש עוד הרבה מישהואים כאלה ....
יש לי גם חבר. אבל לא איכפת לי. הוא מקסים, והוא אוהב אותי,
וזה באמת באמת לא איכפת לי.
חבל, דווקא בחור טוב....
יש גם את הזה שאוהב אותי אהבת עולם. כמו שאני אוהבת את מיכאל - הוא אוהב אותי.
אפילו יותר... באמת !
ויש את כל המציקים האלה שמתקרצצים לי, שאוהבים אותי אהבה רגילה כזאתי.

מרוב שלא איכפת לי מאף אחד, איכפת לי מכולם.
מרוב שלא איכפת לי משום דבר, איכפת לי מהכל.
זה לא כל כך טוב, כי הראש עסוק בדברים מיותרים, חבל...
אז אני חושבת רק על מיכאל. וטוב לי...
כי אני אוהבת אותו, וכשאני אוהבת אותו משום דבר לא איכפת לי .....(=