מי אוהב אותך יותר ממני?

שוב.

שוב באותו מצב, שוב באותה הסיטואציה.. אובדת עצות.. אני יושבת כאן בין ארבע קירות הכל כל כך שומם וקר.. אני מנסה לתפוס את עצמי אחרי יום מפרך בידיים לשתות איזו כוס מים לצנן קצת את הגוף ולחשוב, לחשוב עליך בלי כאב, בלי דמעות רק לכתוב ולכתוב כמה שיותר זמן בלי שמפלים שלמים יצאו לי לא רק מהעיניים גם מהלב, רק לא להרגיש את הכאב החודר והפוצע הזה שהותרת בי. אני שמה בסטריאו שיר מקפיץ כדי שיעלה לי אפילו לדקה חיוך קטנטן.. זה דווקא עובד.. אני מנסה להמשיך הלאה להתאבל עליך רק בוורד כל פעם כי אתה מת, מת מבחינתי! אני מקווה שיום אחד תהפך רק לזיכרון, זיכרון מהתקופות היפות שלנו ביחד שיעלהבי סיבה לחייך כי החיים כל כך יפים גם בלעדיך!

אני מציירת לי עלי כותרת ורדרדים, רעננים מטל הבוקר מנסה לחייך רק בגלל משהו קטן כזה ומצליחה, חושבת עליך ובוכה..

עכשיו הן כבר יוצאות... דמעות חמות. אני אסיים פה את המכתב להיום כי כבר קשה לי לכתוב ..

אנשושים תגיבו

 

 

אני מביהנ אותך רצצצח את לא יודעת כמה גם אני רוצה לא רוצה אני כבר לא יודעת כי אני בתסביכים רצצצח אל תדאגי מאמי יום יבוא הגלגל התהפך יום יבוא ואת תיהיי מאושרת כמו שאת רוצה אבל זכרי דבר אחד...

הוא לא שווה את דמעותיך ואם היה שווה אותם הוא לא היה גורם לך לבכות!!

תחשבי על זה אני ניסיתי לא הולך לי אז זיהיה לך המון בהצלחה ממני מקווה את תצליחי...!!!