אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

לעולם לא להסתכסך עם ההורים של הצד השני




לעולם לא להסתכסך עם ההורים של הצד השני  (מאת ליאת מוזס)

 

כמעט כל זוג שמתחתן (או טרם החתונה) נתקל לעיתים בקשיים עם ההורים של הצד השני. וכיצד הדבר בא לידי ביטוי??? לעיתים נדמה לנו (או שלא נדמה לנו) שההורים של הצד השני לא כל כך מסמפתים אותנו, והדבר גורם לנו למועקה רבה, הואיל וכל אחד היה רוצה להיראות הכי טוב שאפשר במשפחה של בן/בת זוגו. אך לא תמיד כך הם פני הדברים. מה לעשות? לא ניתן לרצות את כל העולם!!!

 

צד הבנות

 

בהתחלה את מכירה את בן זוגך, חברה שלו, לא יודעת האם מסמפתים אותך, אם לאו, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא ויכול להיות שלמראית עיין זה נראה שכן והכל תקין, ואז מגיע היום שבו מחליטים להתחתן ומודיעים למשפחות... הכל טוב ויפה – בהתחלה המשפחה של הבעל שמחה מאוד. לפתע, אחרי שנשואים הדברים משתנים מקצה לקצה פשוט – הנחש הפך את עורו – לפתע ישנה תחושה להורים של הבעל, בפרט לאמו (חמותך) – אשר גידלה אותו כל השנים והוא היה הבן שלה.... כן כן הבן שלה (ב.. ה' הידיעה). היא הניקה אותו, גידלה אותו, היתה לידו תמיד – הוא תמיד שמע לה ולפתע – הפלא ופלא.... נכנסה מישהי אחרת לחייו, מישהי שלפתע קצת קשה לאמו להשלים עם זה, הואיל והבן שלה לא תמיד עושה מה שהיא רוצה ממנו, מפאת הסיבה שהוא צריך להתחשב הרבה ברעייתו (הלו זאת את). לעיתים שמזמינים בחגים – לא תמיד ניתן ללכת רק לצד של הבעל – עושים תורנות כזאת – חג אצלי חג אצלך.... (מוכר לכולם)??? ישנם הורים המבינים את העניין, אך ישנם שלא, לדאבוננו, ובשבילם חג זה טאבו, חוק בל יעבור ואז הדבר יוצר קונפליקט ומה ההשלכות של הקונפליקט הזה (שבעלך בין הפטיש לסדן) זה כמובן משליך על הקשר שלנו – הנשואים הצעירים שבסך הכל רוצים להינות מהזוגיות והנישואים החדשים. ואז עשויה להתחיל מריבה (שוב אדגיש – עשויה להתחיל מריבה, לא בטוח שתקרה, אם הבעל והאישה ברי דעת ויודעים כיצד לפתור את הבעיה בדרך דיפלומטית). ולא רק זה, נניח שכבר הוחלט לאן הולכים בחג, תמיד יש את אחת המשפחות שנפגעת – אך מה, יש משפחות שלא מראות זאת ומבינות שכך זה בקשר זוגי – ויש כאלו שמראות ועוד איך מראות ועושות לכם שמות בחיים ובפרט לך, הכלה שלהם.... ובכל פעם שתבואי אליהם הם יעקצו אותך (בייחוד חמותך)... מוכר הסיפור??? תמיד יש לה מה להגיד, או מה "לעקוץ" ולמרר לך את החיים, וזה כמובן מעיב על הקשר, הואיל ואת מספרת זאת לבעלך והוא "נקרע" בין הפטיש לסדן. מחד, זאת אמו – אשר גידלה אותו והוא מאוד קשור אליה ומאידך, את רעייתו – בחירת ליבו, הוא אוהב אותך ורוצה לרצות אותך.... ואז הוא "קרוע" נפשית וצריך לדעת לפשר ביניכן בדרך דיפלומטית והוא חייב להיות חכם דיו בכדי לעושת כן, הואיל ואם אין לו את הרצון לשנות את פני הדברים או אין לו את החכמה לעשות כן, כל מה שיקרה זה שהכלה תסתכסך ותתפלמס עם החמות.... אני אישית אומרת לכל הבנות....לעולם אבל לעולם, לא לענות לחמות, ואם כבר עונים, אזי לא בחוצפה. כל בעיה הצצה, להשתדל לא לענות לחמות ולצאת מיזה בדרך דיפלומטית או להגיד לה שהיא צודק (לעיתים, קורה שאנחנו מפילות את זה על הבעל... מוכר??? הואיל ואנו חושבות שזה הבן שלה אזי היא תקבל את זה יותר ותתחשב) – אך פשוט לדבר עם בעלך ושהוא ידאג ליישר את ההדורים. אם את תסתכסכי עמה, היא לא תסבול אותך לאורך כל השנים ותמרר לך את החיים. אך אם, בעלך, שהוא בעצם הבן שלה, ידבר עמה – היא תבין זאת ותקבל זאת יותר, הואיל וזה בנה שהיא אוהבת ולא תרצה לפגוע בו. בעלך צריך להסביר להוריו או לאמו – שכרגע הוא נשוי ויש עוד מישהי בחייו שהוא צריך לדאוג לה שתהיה רגועה ושהוא רוצה להביא ממנה ילדים ושיהיו לו צאצאים – וגם ההורים הריי רוצים נכדים... אז למה כדאי להסתכסך? סתם מיותר!!! ברגע שההורים יראו שיש אהבה חזקה בין הבן להם לרעייתו, לאט לאט כל הקרעים שהיו עד אותו הרגע, פשוט יתחברו והכל יבוא על מקומו בשלום – זה פשוט עניין של זמן ובני הזוג צריכים להיות חזקים – אין מה לעשות- לשמור על קור רוח, עד כמה שניתן.

 

ואם נסתכל על זה כך וננסה להיכנס לצד של ההורים של הבעל – סך הכל הם גידלו אותו, תמכו בו כל השנים, הן נפשית והן כלכלית, תמיד היו בשבילו כשהיה צריך אותם, היו אורים ותומים בשבילו ולפתע באה מישהי צעירה, ילדונת, – שיכולה להיות הבת שלהם ו"מחנכת" את הבן שלהם ומשנה אותו קצת – ממה שהם היו רגילים (כמובן שמשנה אותו בהתאם לצרכיה או לצרכי הקשר, יותר נכון) וזה קצת כואב להורים – ניתן להבין.

 

אך דבר אחד חשוב ביותר – וכאן זה להורים – אם לבן שלכם טוב – הניחו לו לנפשו. ככל שתפריעו לו בחיים, כך הוא יהיה שבור וירצה לרצות אתכם ואת בת זוגתו ופשוט יצא "משוגע". אזי, אם טוב לו עם רעייתו – תקבלו את זה בברכה ואם אתם באמת אוהבים אותו בתור בן – אז תאהבו את זה שטוב לו בחיים עם בחירת ליבו – וזהו!!! לא להתערב יותר מידיי. הוא בוגר, מבין, יש לו את החיים שלו והוא מספיק חכם לדעת האם טוב לו, אם לאו...

 

אז לסיכום – הורים....

 

אם טוב לבנכם – עזבו אותו לנפשו, הרי לכל סיר יש מכסה ואם הוא בחר להתאהב ברעייתו – סימן שהיא משכה אותו בכל המובנים ולא כל מה שטוב לכם והייתם רוצים שיהיה לבנכם, בהכרח שטוב לו.

 

צד הבנים

 

לגברים יותר קל, בדרך כלל, בסיטואציה המוזכרת לעיל, אך לא תמיד. אז ככה - אתה נכנס למשפחה חדשה, בהתחלה בתור החבר של הבת –הכל טוב יפה "ורדים ושושנים", כולם שמחים שסוף סוף לבת שלהם יש חבר. אם אתה בסדר, נראה נחמד, יודע מה אתה רוצה לעשות עם עצמך בחיים או אם יש לך עבודה מסודרת, או שאתה חייל אבל יש לך תכנון טוב ומסודר בראש מה לעשות אחרי הצבא – הכל טוב ויפה... זורמים ומקבלים אותך כבן בית.... ואז מגיע הקטע שההורים של הבת חושבים שאתם יוצאים מספיק זמן והגיע הזמן למסד את הקשר ואם זה לא בא ממך, אז הם אומרים לביתם לדבר עמך על זה – והיא? לא תמיד נעים לה והיא צריכה את הסיטואציה המתאימה והמקום המתאים והיא פוחדת מדחייה מצידך וההורים מלחיצים ואנדרלמוסיה מטורפת. O.K. הגיע רגע האמת, או שאתה מציע לה נישואין או שהיא לך והכל טוב ויפה ומחליטים להתחתן. דבר ראשון, כאשר מודיעים זאת למשפחתה של האישה – שמחה וששון, הגיעו ימות המשיח – סוף סוף "נפטרים" מהבת (הרי קשה לגדל בת – אהבות, אכזבות, הוצאות מרובות, איפור, קוסמטיקה, הייגינה וכו')... מצד הורי הבת – "הגיע חזון אחרית הימים".... ואז מתחתנים והכל טוב ויפה. האמת – בדרך כלל אין בעיה לגברים להיות החתן של ההורים של הכלה, הואיל וההורים מרגישים גאים כאשר מישהו לקח את ביתם ונשא אותה לאישה, כעת יש "גבר" שיתחזק את הבת שלהם, לפחות אז בתקופה שלהם ולפי השקפת עולמם – בהתאם לדור שלהם, הואיל והיום גם נשים מפתחות קריירה ומביאות משכורות לא מבוטלות בכלל.... אך בכל זאת – ההורים מרוצים הואיל ויש "גבר" חדש בבית. הבעיה מתחילה כמובן בחגים – לאיזו משפחה ללכת – אך בדרך כלל ישנה הבנה מצד הורי הכלה והבת יודעת, בדרך מניפולטיבית כמו של כל הבנות (הרי אנחנו מניפולטיביות מלידה – מה אפשר לעשות – כך נבראנו) ובלשון חלקלקה אנו יודעות כיצד לרמוז להורים "Hello, תנו מרחב מחייה, "רדו ממני"???? ואז איך שהוא נפתרת הבעיה. לעיתים קורה שהמשפחה של הבת לא כל כך מרוצה מהחתן, לעיתים זה קורה טרם החתונה – אך הבת מתעקשת להתחתן כי הוא בחיר ליבה והכי טוב לה עימו, ולעיתים זה מתעורר אחרי החתונה, אתם יודעים – תמיד יש מקום לביקורת, העבודה שלו לא מספיק טובה, המראה שלו, ההורים שלו, אבא שלו מופנם ולא מדבר, אמא שלו שמנה מידיי ורכלנית......תמיד יש מה להגיד. אך שוב, בדרך כלל עם הגברים יש פחות בעיה, בפרט אם תפסת בעל מסודר כלכלית, עובד בעבודה מסודרת ובחור טוב.... אזי במצב זה – ההורים "שבעים" ומרוצים.  אך מה, תמיד לזכור שבמידה וישנו ריב בין בני הזוג, לעולם לא לעשותו בפני ההורים בכלל, ובפני הורי הכלה, בפרט.... הרי האמא שלה – ברוב המקרים – תהיה לטובתה.... ברור... אמא שלה – ושוב – איני רוצה להכליל, הואיל ויש המון אנשים ברי דעת שיודעים לשפוט אמת וגם אם זה לא הבת שלהם או הבן שלהם הם יודעים להצדיק את מי שבאמת צודק ללא איפה ואיפה, אך בכל זאת – העדיפו לא לריב בנוכחות ההורים של הצד השני, הואיל וזה לא עושה טוב בכלל לקשר ובפרט אם לא הכי סמפטו אותך מלכתחילה, ואז תמיד יש את האמא היהודיה הזאת שאומרת לבת שלה  "את רואה, אמרתי לך שהוא לא בשבילך – את לא מקשיבה להורים שלך".... אז באמת חבר'ה, השתדלו כמה שפחות לעורר מהומות ליד המשפחה של הצד השני... והאמינו לי – הכל בסוף מסתדר, בפרט שמביאים ילדים לעולם – הילדים זה סוג של תרפיה לסבא ולסבתא – הם נותנים להם את האושר והם הצאצאים של הבת/בת שלהם.... ואז בין אם כך ובין אם אחרת – הם נאלצים לקבל אותך למשפחה ומחליקים דברים מהעבר (ופה אותו הדבר גם לגבי הבנות והורי החתן ובפרט החמות שלך).

 

סוף דבר

 

קחו הכל בקלות, לכל דבר יש פתרון, לעולם לא להתרגז ליד ההורים של הצד השני ואם מתרגזים, לא להראות זאת בנוכחותם, גם אם אתם מרגישים פקעת עצבים (קחו אוויר, נשימה, ספרו עד 10, תצאו – תעשו סיבוב קטן להירגע ותחזור), פתיחת פה להורים של הצד השני לא תעשה לכם טוב ולא תשרת את המטרות שלכם, התעלו על עצמכם. אתם צריכים שההורים של בן/בת הזוג יהיו מליצי יושר שלכם ושיאהבו אתכם ומידי פעם לא יזיק אם תקנו להם מתנות, קצת לרכך אותם, תגידו להם מילה טובה, בכל זאת הם ההורים שגידלו את בן/בת זוגכם.... נסו לשמור על יחסים חמים ואם לא ניתן, לפחות יחסים קורקטיים... ותראו שעם השנים הכל ילך ויתגמד ויקבלו אתכם כמו בני בית – הן ההורים של הכלה והן ההורים של החתן. נכון, בהתחלה זה לא הכי נעים להיות בסיטואציה מעצבנת כזאת – שאת/ה מרגישים שלא מסמפתים ואתם כביכול "מוקצים מחמת המיאוס" אך כפי שנזכר לעיל, הכל עובר בסוף.... ומה שזוכרים זה את הדברים הטובים – ותעשו דברים טובים, גם אם הורי בן/בת הזוג פגעו בכם – לא לנטור טינה – זה לא משרת את המטרות שלכם, פשוט להגיד לעצמכם שזה ה"שכל" שלהם ואף אחד לא מושלם, גם אנחנו לא מושלמים ורוצים שהזולת יקבל אותנו כמות שאנחנו –לכן גם אנו נקבל את הורי בן/בת הזוג כמו שהם, הואיל ולא ניתן לשנות אנשים בגילאים האלה ובפרט לא אנחנו שזה עתה נכנסנו למשפחה.... היו סבלניים, סובלניים והכל יבוא על מקומו בשלום..... הזמן עושה את שלו והכל בסוף מסתדרה כ ל,   ה כ ל !!!   נשיקות וחיבוקים......ליאת מוזס!

 





מוגן ע"י זכויות יוצרים © ,בבעלות אהבה - אתר האהבה הישראלי Love - Israeli Lovesite

[ חזור ]



 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים